מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' גזאלין ואח'

פסק דין - נתבע 2

עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר לתשלום יתרת חוב, בסך של 7,878 ₪, בגין פוליסה לביטוח אחריות קבלנים. הנתבע 2 טען בכתב ההגנה כי היה אמור לקבל הצעת מחיר. בסופו של דבר, לאחר דיון אצל סוכן הביטוח לגבי ההצעה, הוחלט שלא לבצע את הביטוח עקב המחיר שהוצע. התובעת מנגד הגישה כראיה הצעה לביטוח חתומה בכתב יד כדלקמן: "ב/מנאל". כמו כן, הוגשה כראיה הוראה לחיוב חשבון שכוללת הוראה של הנתבע 1 לחייב את חשבונה בגין הפוליסה וכן הכוללת חתימה, שלפי טענת התובעת הנה חתימת הנתבעת 1.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני שלפיו תינתן חוות דעת גרפולוגית מטעם מומחה שימונה על ידי בית המשפט וכי זו תהא הראיה היחידה בתיק שתכריע את הסכסוך.

לפי חוות הדעת של המומחית, הגב' תמר שביט, נקבע כי החתימה על גבי הצעת הביטוח אינה של מי מהנתבעים, אלא של מי שרשם את שאר הפרטים על הטופס. כמו כן, נקבע כי החתימה שמתנוססת על ההוראה לחיוב החשבון אינה של מי מהנתבעים.

בדיון מיום 22.9.09, הסכים הנתבע 2 כי התביעה תידחה נגדו וכי בית המשפט יקבע האם יש לחייב את התובעת בהוצאות אם לאו. בא כוח התובעת ביקש כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות.

יחד עם זאת, לאחר מכן, עתר בא כוח התובעת לקביעת התיק להוכחות. לטענתו, המומחית לא התייחסה בחוות הדעת לחתימת הנתבע על כתב ההגנה ועל התצהיר שתמך בכתב ההגנה. לאחר שהעברתי את הודעת בא כוח התובעת בעניין זה לתגובת המומחית, מסתבר שלפי טענתה, מסמכים אלה לא הועברו לפניה. בא כוח התובעת טוען כי אלה כן הועברו ואף הציג לפני בדיון את נוסח מכתבו בעניין זה. לחילופין, טוען בא כוח התובעת כי היה על המומחית לבקש מיוזמתה את כתב ההגנה של הנתבע.

לאחר שעיינתי בחומר שנמצא בתיק ושקלתי את טענות התובעת, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לקביעת התיק להוכחות להידחות וזאת ללא צורך בהכרעה בשאלה האם המסמכים המדוברים הועברו למומחית אם לאו.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני שלפיו חוות הדעת הגרפולוגית תהווה ראיה יחידה ומכרעת. לפיכך, היה על התובעת לשקול לפני כן, את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהסדר הדיוני. לו סברה התובעת כי ייתכן וקיימת עילת תביעה כנגד הנתבעים, גם אם מי מהם לא חתם אישית על המסמכים שבמחלוקת, לא הייתה צריכה התובעת, מטבע הדברים, להסכים לכך שרק חוות דעת תהווה ראיה יחידה.

לכל היותר ניתן היה לעתור כעת להשלמת חוות הדעת, תוך התייחסות לחתימות הנתבע 2 על כתב ההגנה ועל התצהיר. יחד עם זאת, לאחר ששקלתי גם עניין זה, סבורני כי גם בקשה זו דינה להידחות.

החתימות החשובות באמת לצורך השוואה, הנן, מטבע הדברים, אלה שנחתמו על ידי הנתבע 2 לפני האירועים נשוא התביעה. זאת ועוד: החתימות על כתב ההגנה ועל התצהיר, דומות להפליא לחתימות אחרות של הנתבע 2 מהמחאות שהוצאו בשנת 1995, זמן רב לפני האירועים נשוא התביעה (ראה נספח 14 לחוות הדעת). לפיכך, מתן חוות דעת משלימה ביחס לחתימות הנתבע 2 על כתב ההגנה והתצהיר, הנה מיותרת לחלוטין ואין צורך במומחיות כדי להסיק כי לא תצמח מבחינתן כל תועלת לתובעת.

לפיכך, ונוכח ההסדר הדיוני מחד אל מול חוות הדעת מאידך, יש מקום לדחות את התביעה.

בכל הנוגע לשאלת ההוצאות, הרי שלמרות תוצאת חוות הדעת ותוצאה המשפט, הגעתי למסקנה כי מן הדין ומן הצדק כי ביחסים שבין התובעת ולבין נתבע 2, כל צד יישא בהוצאותיו.

אין מחלוקת גם לפי גרסת הנתבע 2, כי הוא ביקש הצעת מחיר מאת התובעת. לפי גרסת הנתבע 2, נערכה פגישה בין נתבע 2 ולבין הסוכן לגבי המחיר. ההתקשרות לא יצאה לפועל משדחה נתבע 2 את המחיר שהוצע. בכתב ההגנה לא פירט הנתבע 2 את המחיר שהוצע ואשר נדחה וגם לא פירט אם נערכה פוליסה אחרת ומה היה סכומה. לפי גרסת הסוכן, בתצהיר מטעמו שהוגש לתיק, הנתבע 2 הזמין את הפוליסה וביקש כי זו תירשם על שמה של אשתו.

בנסיבות אלה, ושעה שהתובעת הסכימה שהתיק יוכרע על פי השאלה האם המסמכים נחתמו אם לאו על ידי מי מהנתבעים ושעה שויתרה למעשה בכך על אפשרות להוכיח את התביעה על דרך של עדות הסוכן, דבר שגם הביא לקיצור משמעותי של ההליך, יש מקום לדחות את התביעה ללא צו להוצאות וזאת גם בהתחשב בכך שהנתבע הגיש כתב הגנה קצר ונדרש להגיע לשתי ישיבות בלבד.

לפיכך, התביעה נגד נתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד כסלו תש"ע, 01 דצמבר 2009, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: